לגיטרה בדרך כלל יש 6 מיתרים - 3 מיתרים בעלי צליל גבוה, המכונים "מיתרי סולו", ו-3 מיתרים בעלי צליל נמוך, המכונים "מיתרי בס" - אם כי קיימות גרסאות נוספות, ביניהן גיטרה בעלת שנים עשר מיתרים (ובה 6 זוגות מיתרים המכוונים על אותו תו, אך לעתים בהפרש של אוקטבה), או גיטרת בס שלה רק 4 מיתרים בדרך כלל. הגיטרה מכוונת בצורות שונות למטרות שונות, כאשר הכיוון הסטנדרטי הוא (מהמיתר הנמוך לגבוה): מי, לה, רה, סול, סי, מי. כיוון זה מאפשר גישה נוחה לתווים רבים ללא תזוזה גדולה של היד: הוא מאפשר אצבוע נוח ופשוט של סולמות מוזיקליים, אקורדים ושיטות אחרות במוזיקה. מיתרי הגיטרה מחוברים בצד אחד לראש הצוואר ובצד השני לרכיב הנקרא "גשר" ומורכב על גוף הגיטרה, המשמש כתיבת תהודה.
מבנה הגיטרה
תאור חלק
מיתרים
חלק ארוך וצר, המחולק לרווחים הנקראים 'סריגים' בעזרת פסי מתכת הנקראים 'פסקים' (או 'פרֵטים', מאנגלית - frets) ואשר לאורכו מתוחים המיתרים. נגן הגיטרה משנה את גובה הצליל שכל מיתר מפיק בכך שהוא מניח את אצבעותיו על הצוואר בין הסריגים, ובדרך זו משנה את אורך המיתר ה"חופשי". הצוואר מחובר בקצהו האחד ל"ראש הצוואר" ובקצהו האחר לתיבת התהודה צוואר
הקצה של ה"צוואר" ושל הגיטרה כולה. משמש כבסיסם של המפתחות המשמשים לכיוון מיתרי הגיטרה על ידי מתיחתם והרפייתם (לפי הצורך). ראש הצוואר
המפתחות נמצאים על ראש הגיטרה (מפתח למיתר) ומחוברות לצילינדר שהמיתר מחובר עליו. סיבוב של המפתח ימתח או ישחרר את המיתר המיוחס ובכך ישנה את הכיוון שלו. כיום ישנן גיטרות חשמליות הכוללות מערכת לקיבוע המיתרים, כך שלא ייצאו מכיוון. מפתח כיוון
מעין "לוח" קטן הממוקם על תיבת התהודה, ואשר דרכו וקצת מעליו עוברים המיתרים. גשר
גוף הגיטרה הוא למעשה תיבת התהודה. בצדו מחובר ה"גוף" אל ה"צוואר", במרכזו ממוקם פתח התהודה, ובצד השני ממוקם ה"גשר". גוף הגיטרה